הפרעות קשב וריכוז

מהי הפרעת קשב וריכוז?

זה נראה נפוץ מאוד, ההרגשה היא שרבים סובלים מכך, ועל פי המתפרסם כיום בספרות הרפואית זוהי ההפרעה הנוירו-התפתחותית הנפוצה ביותר בקרב תלמידים בגיל בית הספר (עד 10% מהילדים). הפרעה זו מכונה באנגלית Attention Deficit Hyperactive Disorder, או בקיצור ADHD. השם באנגלית מרמז למעשה על שתי קבוצות ילדים, עם התנהגויות לכאורה שונות, הנכללות בתוך אותו הסל של הפרעות קשב וריכוז.

 

הפרעת קשב (Attention Deficit) - ילדים שבעייתם העיקרית הינה חוסר קשב ונוהגים להציג את הסימנים הבאים:

* חוסר תשומת לב לפרטים.

* קושי בקשב רצוף במשימות או משחק.

* לעתים קרובות נראה שהילד/ה לא מקשיב/ה כשפונים אליו/אליה.

* כישלון במילוי הוראות ברצף וסיום משימה או מטלה, לא עקב התנגדות או אי הבנה.

* קושי בארגון משימות או פעולות.

* המנעות ממצבים המצריכים מאמץ מנטלי ארוך (כמו לדוגמה שיעורי בית). * נטייה לאיבוד חפצים.

* מוסחות בקלות על ידי גורמים חיצוניים ופנימיים.

* נטייה לשכחנות בתפקודי היום יום.

 

היפר-אקטיביות (Hyperactivity) - ילדים היפר-אקטיביים ואימפולסיביים המציגים את מגוון ההתנהגויות הבאות:

היפראקטיביות-

* לעתים קרובות מראים תנועתיות יתר, התעסקות באצבעות.

* קושי לשבת כשצריך.

* נטייה לרוץ, לקפוץ ולטפס במצבים לא מתאימים.

* קושי במשחק באופן רגוע ובשקט.

* תנועה מתמדת, נראה כאילו הילד "מחובר למנוע".

* דברנות יתר.

אימפולסיביות-

*נטייה להתפרץ ולענות עוד לפני סיום השאלה.

* קושי להמתין בתור כשנדרש.

* נטייה להתפרצות לשיחה או למשחק של אחרים.

 

ילדים עשויים לסבול מהפרעה שעיקרה בקשב וריכוז או מהפרעה שעיקרה בהתנהגות היפר-אקטיבית אימפולסיבית, אך לא נדיר שיופיע שילוב של שתי ההפרעות יחד.

בקריאת הרשימה יכולה לעלות תחושה אצל הקוראים שזה מתאר בדיוק אותם או מישהו מבני משפחתם מכיוון שכל ילד (וגם מבוגר) עשויים לעיתים להפגין התנהגות כזו או אחרת הדומה לזו שמתוארת כאן. אולם, מה שמייחד ילדים עם הפרעת קשב זו התדירות והעוצמה בה מופיעות התנהגויות אלה, כמו גם העובדה שהתנהגויות אלה מופיעות במעגלי חיים שונים (לא רק בבית הספר או רק בבית) והעובדה שהתנהגויות אלה גורמות לקשיים משמעותיים בתפקוד הילד. רק אם מתקיימים כל הסעיפים האלה, המטפל עשוי לשקול קיומה של הפרעת קשב.

חשוב לדעת שהפרעה כזו עשויה להיות תוצאה של מגוון "הפרעות מחקות" המובילות להתנהגות המדמה הפרעת קשב, אותן צריך המאבחן להכיר. בנוסף, ישנן מגוון "הפרעות מלוות" הנוטות להופיע במקביל להפרעת הקשב, לכן חשוב שהמטפל יאסוף מידע רב ככל האפשר על הילד, יעריך ויבדוק אותו בזהירות בטרם תעשה האבחנה של הפרעת קשב וריכוז.

איך קובעים אם לילד שלי יש הפרעת קשב?

כדאי לדעת שהפרעת קשב הינה הפרעה התנהגותית. אף שהולך ומצטבר ידע רב בנוגע לבסיס הביולוגי להפרעה זו, עד כה אין כל בדיקה "אובייקטיבית", בדיקת דם או הדמיה של המוח, המסוגלת לקבוע האם הילד סובל מהפרעת קשב. ממש כשם שעל דיכאון או חרדה, לומד המטפל דרך דיווח של המטופל והסובבים אותו ולא דרך בדיקת דם או MRI, כך גם האבחון של הפרעת הקשב מתבסס בראש ובראשונה על דיווח של ההורים ושל הצוות החינוכי על הדרך שבה מתנהג הילד. 

תהליך האבחון של הפרעת הקשב הינו ממושך. המלצות בנוגע להליך האבחון הראוי של הפרעת קשב וריכוז התפרסמו ע"י גורמים מקצועיים שונים בארץ ובעולם (לדוגמה משרד הבריאות בישראל, איגוד רופאי הילדים האמריקאי וההנחיות של האיגוד הקנדי).

המאפיינים המשותפים עליהם ממליצים כל הגופים המקצועיים:

* איסוף מידע מפורט מההורים, מהמורה, מהיועצת בבית הספר ולעיתים אם עולה צורך גם מפסיכולוג, בנוגע לסימנים העשויים להעיד על הפרעת קשב וריכוז ועל האופן שבו תסמינים אלה משפיעים על תפקוד הילד. למידע זה חשיבות ראשונה במעלה בהליך האבחון.

* באיסוף המידע יש לעשות שימוש בקריטריונים קבועים שנקבעו בהנחיות בינלאומיות (לדוגמה בספר ה-DSM האמריקאי) לאבחון הפרעת קשב וריכוז.

* באיסוף המידע יש לבצע סקירה ושלילה של "הפרעות מחקות" בריאותית או התנהגותיות העשויות לדמות הפרעת קשב וריכוז.

* בנוסף, יש לבצע סקירה של "הפרעות מלוות" הנוטות להופיע ביחד עם הפרעת קשב וריכוז.

בכדי להקל על תהליך איסוף המידע, ישנם בארץ ובעולם שאלונים מקובלים שנבדקו על אוכלוסיות רחבות ונותנים תמונה כללית רחבה. שאלוני וונדרבילט לדוגמה שייכים לאיגוד האמריקאי לרפואת ילדים ונעשה בהם שימוש רחב ברחבי ארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. היתרון בשימוש בשאלונים אלה הוא בכך שהם נבדקו על אוכלוסיות רחבות ולרוב עוזרים לא רק באבחון הפרעת הקשב אלא גם באבחון הפרעות מלוות או הפרעות מחקות.

ישנן שיטות שונות בארץ ובעולם לביצוע "אבחון ממוחשב" להפרעת קשב וריכוז. חשוב להדגיש כי מבחנים אלה לא מחליפים בשום פנים את תהליך האבחון שתואר קודם ואין בכוחם באמת לאבחן הפרעת קשב. מבחנים ממוחשבים אלה עד כה אינם חלק מדרישות החובה לאבחון הפרעות קשב

באף מקום בעולם, אך הם לעיתים עשויים לסייע בתהליך האבחון ובמעקב אחר תוצאות ההתערבות הטיפולית. דוגמאות למבחנים אלה הינן מבחן TOVA, מבחן BRC ומבחן MOXO.

תהליך האבחון לא דורש באופן גורף בדיקות דם או MRI. אם המידע שעולה מהשאלונים, מהשיחה או מהבדיקה של הרופא בעת המפגש מעלה חשד כלשהו להפרעה אחרת המחקה הפרעת קשב, ייתכן שתידרשו לבדיקות משלימות.

עדכון אחרון: יוני 2017 

כותב - ד"ר יאיר צדקה MD PhD מומחה ברפואת ילדים, התפתחות הילד ונוירולוגיה של הילד