בשלב זה תזונת ילדכם נהיית דומה יותר לשל יתר בני המשפחה - הוא משתתף בארוחות המשפחתיות ויש לחשוף אותו למאכלים המאפיינים את ההרגלים הקולינאריים של המשפחה, לרבות תבלינים ומאכלים ייחודיים. התפריט היומי שלו צריך לכלול מאכלים מכלל אבות המזון, בהתאם להמלצות משרד הבריאות (להרבות בשתיית מים, דגנים, ירקות ופירות ומאכלים שעשירים בחלבונים), אך בשלב זה אין להגביל את צריכת השומנים והכולסטרול שלו מחשש לפגיעה בהתפתחותו התקינה. 

במהלך הארוחה הגישו את המזון בחתיכות קטנות שיתאימו לגודל אצבעותיו, כך שיוכל לאחוז אותן לבדו ולהתחיל להתרגל לאכילה עצמאית. בשלב זה (ובחודשים הקרובים) הוא יוכל לאכול לבד, הן בעזרת ידיו והן בעזרת כף, ויש לעודדו לתרגל זאת.

בשלב זה ילדכם כבר מוכן להתחיל ללעוס ולכן הוא זקוק למאכלים בעלי מרקם גס יותר, לדוגמא: קרום הלחם, חתיכות טוסט קטנות וכדומה. אך אל תהיו שאננים, זכרו! סכנת החנק טרם חלפה ורלוונטית עד גיל 5 ולכן עדיין מומלץ להגיש לילדכם ירקות מבושלים ופירות רכים ולהימנע ממאכלים מסוכנים דוגמת ענבים שלמים, נקניקיות, פיצוחים למיניהם, פופקורן וכדומה.

שתיה - ניתן להתחיל לשלב חלב פרה בתפריט היומי. עד כה נמנענו מכך כיוון שחלב זה הינו מקור דל לברזל, אך כעת ניתן להוסיפו באופן מדורג. כפי שהדגשנו עד כה, יש להימנע ממיצים ומשתיה ממותקת.

חטיפים ונשנושים – בתהליך הגדילה ילדכם משתמש באנרגיה רבה ולכן צפוי שיהיה רעב בין ארוחות. זהו תפקידכם להרגילו מגיל צעיר שחטיף אינו חייב להיות קינוח מפנק, אלא להקפיד על חלופות מזינות דוגמת פירות, יוגורט, ירקות, לחם עם גבינה וכדומה. זכרו, ארוחות הביניים צריכות להיות מזינות ולתרום להתפתחות ילדכם.

שימו לב!

ילדים בגילאים אלו עשויים להתחיל לאכול פחות, על אף העליה בפעילות הגופנית. ירידה זו בצריכת המזון הנה טבעית והגיונית כיוון שהם משקיעים פחות אנרגיה בגדילה מאשר בשנה הראשונה לחייהם. תפקידכם כהורים הנו להימנע ממריבות סביב כמויות האוכל ונסיונות האכלה מוגזמים, הניחו את האפשרויות על השולחן וילדכם יאכל כמה שירצה. במידה ותקפידו על שעות ארוחות קבועות הוא לא ירעב בין לבין, אלא פשוט יאכל יותר בארוחה הבאה. זכרו, במידה והוא לא אכל הרבה בארוחה זה לא סימן להעמיס בממתקים בין ארוחות.

ומה עושים עם דובי-לא-לא? אם ילדכם מסרב לטעום ולנסות מאכלים רבים אל תתייאשו! המשיכו להציע לו את אותם המאכלים הבעייתיים אפילו 10-15 פעמים על פני תקופה של מספר חודשים, בסוף הוא יסכים לטעום ובתקווה אפילו יאהב.

עדכון אחרון מאי 2017

כותבים - גב' תמר סודרי BA MED, ד"ר יאיר צדקה Md Phd, מומחה ברפואת ילדים, נוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד

מקורות :

www.healthychildren.org